@books__princess__ מספרת:

"אני תמיד מאושרת לקרוא ספר מקור חדש, במיוחד ספר דיסטופיה חדש!

ז’אנר הפנטזיה הוא די קשה עבורי, רוב הספרים הם פשוט לא מעניינים אותי כבר, אבל הופתעתי מאוד שגיליתי כמה אהבתי את העולם של הניצנים ואת הספר עצמו!

הוא מאוד מזכיר לי את הספרי פנטזיה שקראתי שנכתבו לפני הרבה זמן, הספרים שהציגו אותי לעולם הפנטזיה וגרמו לי להתמכר לקריאה.

הדמות של שילו היא מקסימה, לעומת הדמות של בלין שהיא השטן בהתגלמותו, אהבתי איך כל אחות מייצגת דברים שונים- שטן לעומת מלאך.

כאב לי בסיום הספר על המחיר שאנשים שילמו , על איך התיאור של העולם בעמוד הראשון השתנה מקצה לקצה בעמוד האחרון.

בניית העולם היא גאונית דבר ראשון, כל הקטע שהירח נשבר ונוצר זן חדש בן אלמוות הוא מעולה! יצירת בני כלאיים עוד יותר מעולה!

לפני כל פרק יש משפט שאני מרגישה כאילו הוא משפט מתוך ספר העצמה, יש במשפטים האלו משהו של חשיבה עצמית, כאילו בנו את הפרקים בגלל אותם הקטעים שיתקשרו אליהם במוסר השכל או באופן של התנהגות שלהן.

״אתם כבר הגעתם לגן העדן הנצחי, האם אתה יכול באמת לומר שאתה מרגיש שאתה בגן עדן״ ע״מ 63

המחשבה על האדם שחי לנצח גרם לי לחשוב, והרבה. הניצולים קוראים לניצנים ״שעונים שבורים ״ כי הם פשוט קליפה, אם יש לך חיים ללא סוף זה אומר שבחיים לא תוכל לנוח ולהסתכל על כל מה שעשית ולא משנה איזה זיכרון תצבור תמיד יהיו אחרים אחריו עד שזה יהפוך פשוט למשעמם...

דבר שכן היה לי קצת קשה.... היה מעבר מאוד מהיר בין סצנות ודמויות שונות אז קצת התבלבלתי ונשארתי עם שאלות בראש.

לא חשבתי שאוהב אותו כמו שאהבתי, זה עולם פנטזיה אפוקליפסי מדהים, הרעיון על זה שהירח נשבר, שיש קניבלים בכל מקום ופראים , זה מטורף, אבל אני אוהבת את זה. תצטרפו להרפתקאה של שילו, תצטרפו אל השברון לב, ההחלמה, היריבות המשפחתית ובואם של המבשרים."

@dbook_worm מספרת:

"המלצה – הניצנים פרחים מתים ⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐ 10

אין הרבה סופרים ישראלים שכותבים פנטזי, מאוד התרגשתי לקבל את הספר הזה ואחרי שקראתי אותו אני מתרגשת עוד יותר, עלילה מאוד מעניינת הספר כתוב בצורה כל כך טובה מאוד דומה לספרים של פנטזיה קלאסית של פעם . כי עכשיו הרבה פנטזי כתוב בשפה די פשוטה אבל פה יש הרבה פילוסופיה משפטים בנויים כל כך יפה הטקסט מרגיש כמו הרמוניה אחת גדולה. אפשר לפרק את כל הספר להרבה ציטוטים מעניינים.

על מה הספר?

תארו לעצמם מצב בו כדור הארץ מת , אין צמחייה חיה אין כמעט חיות הערים שוממות ונשאר ממש קצת בני אדם. אבל באותו הזמן ישנם יצורים שנראים כמו אלים ומחשיבים את עצמם לכאלה הם הניצנים. בני אדם אשר נבחרו לאכול את העלים שהפכו אותם לפסלים לנצח. למה פסלים ? כי הם אינם משתנים הם לא יכולים לישון לאכול (רק ענבים ויין) אין בהם שום יצרתיות הרבה חושבים שזה בגלל שאין להם נשמה אבל אני חושבת שזה גם בגלל שאין להם סוף בחיים אין מוות הם לא מרגישים את הזמן הם יכולים ללכת מחלק אחד של כדור הארץ לשני בלי להתעייף.

גם בספר הזה יש מלחמה בין הטוב לרע , אבל לא ברור מי הצדדים כי לכל מטבע יש את הצד השני. הניצנים לקחו מרוב בני אדם את האפשרות להפוך לניצנים ולא רק הם לא נתנו להם לחיות חיים רגילים הם החלו לצוד אותם ורצחו אלפים. לניצנים יש דת ופילוסופיה משלהם והם מחשבים את עצמם קרובים לאלים עם לא אלים עצמם. אבל ישנו ניצן אחד בשם מרקוס הוא לא מאמין בזה שניצנים הם אלים אלה שהמצב שלהם הוא לא נורמאלי והוא מעדיף בני אדם. הוא פוגש נערה בשם שילו בת אדם שמזכירה לו את העבר והוא מאוד רוצה לעזור לה למרות שהניצנים שהוא מכיר אומרים לו לא להתערב בחייה.

החיים של הניצנים משתנים ברגע שמתילדה הניצנית העתיקה השנייה נעלמת היא הייתה המנהיגה שלהם והיא השאירה אותם לעצמם אבל העץ שההפך אותם לניצנים כבר לא נראה כמו פעם אין עלים יותר וישנם עלים צהובים לא ברורים ולכן הניצנים מחליטים לקרוא למרקוס , שהיא בתרדמה באגם קפוא במשך הרבה שנים שינסה לברר מה קרה לעץ.

בעלילה אנחנו נתקלים הרבה קומפליקטים בין נצנים , בין בני אדם , מופיעים גם יצורים שמיימים.

דמויות מאוד עשירות מעניינות יחסים מורכבים בנייהם ואתם נקלעים לעולם כל כך מעניין ומורכב. יש הרבה אקשן והרבה מחשבות חשובות שאולי גם אנחנו נקלע למצב שנצטרך לחשוב על כך בעתיד הרחוק מאוד (אף פעם אי אפשר לדעת אולי לא עלים אבל יש מצב שימצאו איזה תרופה כזאת לחיי נצח חח)

אני ממליצה מאוד על הספר 10/10 נהינתי לקרוא אותו כל כך ועם היה לי יותר זמן לקרוא הייתי מסיימת אותו ביום אחד."

@booksie.il מספרת:

"אני אתחיל בזה שהסופר ישראלי, ואני תמיד שמחה לתמוך ולקרוא ספרים ישראליים, במיוחד כשהם ממש טובים, כמו הספר הזה, נורא אהבתי והתחברתי אליו, ועוד אפרט💕

הספר כתוב בשפה גבוהה מה שלי בהתחלה קצת הפריע ובתור התחלה גם היה לי קשה להתחבר לספר. אבל ככל שהמשכתי לקרוא את הספר כך התחברתי אליו יותר וראיתי שדווקא השימוש השפה הגבוהה - מה שהפריע לי בהתחלה והקשה עליי לקרוא את הספר לא בהכרח גורע ממנו אלא שהוא מאוד מוסיף לספר!

הרעיון של הספר נורא מקורי - משהו שלא ציפיתי לו, זה לא ספר פנטזיה רגיל, ממש לא. יש כל כך הרבה דברים לא ידועים, כל כך הרבה שאלות שנשאלות, במשך כל הספר אתה במתח, מה יקרה? מה יהיה? למה היא נעלמה? למה העלים צהובים? מי זאת ולמה הוא מגן עליה? למה היא מוכרת לו?

כל אלו שאלות ששאלתי את עצמי במהלך הקריאה, ויש עוד המון שאלות נוספות. ותאמינו או לא אבל הופתעתי מהתשובות של חלקן. כי בכל זאת - לא על כולן קיבלתי מענה. הספר נגמר בשתי מילים, שתי מילים שחתמו אותו, במילים "המשך יבוא", ועכשיו? אני לא יכולה לחכות !!

אני צריכה את ההמשך הזה כמו מים🥺

מחזיקה אצבעות שהספר השני יצא בקרוב🤞🏻💞

כל מי שקורא פנטזיה ואוהב ספרי פנטזיה יאהב ויתחבר לספר הזה, כמובן שאני לא יכולה להבטיח אבל קשה להאמין שלא תאהבו את הספר הזה ותתאהבו בו"

@ofirbookworm מספרת:

"אז קודם כל כיף לקרוא ספר כחול לבן, יש תמיד משהו מרגש בלקרוא ספר שנכתב על ידי מישהו ישראלי ולא עבר אף תרגום.

הסיפור מתרחש בכדור הארץ אבל לא כדור הארץ שאנחנו מכירים. יום אחד ירדו לעולם עצים שמי שאכל את העלים שלו הפך לבן אלמוות, לא יכול לחלות או להיפגע, חום וקור אינם משפיעים עליהם ואינם צריכים מזון או מים כדי לשרוד. מי שאכל מאותם עלים נקרא- ניצן.

אותם ניצנים האמינו שצריך לעשות סדר בעולם הקיים, שהם שליחים של בורא העולמות.

זמן רב לאחר הגעת העצים, שני ניצנים נקראים להביא את מרקוס -ניצן עתיק וחזק- בחזרה לקהילה שנטש. במהלך המסע מצטרפות אליהם שתי אחיות.

וכבר בתחילת הספר העולם שלהם מתחיל להשתנות וזאת רק ההתחלה.

בתחילת הספר היה לי קצת קשה עם השפה, היא הייתה לי מעט גבוהה יותר ממה שאני רגילה לקרוא בספרים וזה טיפה הפריע לי, בהמשך התרגלתי כבר והסתדרתי יותר.

הרעיון של הספר מקסים בעיניי, אני באופן כללי מאוד אוהבת שיוצרים עולם חדש ומיוחד, עם כללים וחוקים ודמויות משונות ומיוחדות משלו.

קורה המון בספר וכמעט אף פעם לא הצלחתי לנחש מה עומד לקרות, והפרקים שרובם הגדול מסתיימים בכמה משפטים או אפילו משפט שמשאיר אותך במתח וגורם לך למהר לקרוא את הפרק הבא.

נהנתי מאוד מהספר ואני ממליצה עליו בחום וכבר ממש מחכה לספר המשך שלו, פשוט חייבת לדעת מה קורה אחרי הסוף הכל כך לא צפוי הזה."